<h1>העיטור אות מ' מכירת שטרות</h1>
<h2>דף עד.</h2>
גרסינן בעשרה יוחסין נאמן בעל המקח לומר לזה מכרתי ולזה לא מכרתי במה דברים אמורים בזמן שמקחו בידו אבל אין מקחו בידו אינו נאמן, ונחזי זוזי ממאן נקט, אסיפא קאי דומיא דנחזי זכותא מאן נקט. וההיא דשנים אוחזין נמי הכי הוא וקושיא דהכא כהתם וגרסא דהתם כהכא. וקושיא דרב אלפס לא מסתברא והכי פירושא ונחזי זוזי ממאן נקיט דעל כרחין שניהם מודים מי נתן המעות דאי לא ידעינן מהי מנייהו נקיט אפילו המקח יוצא מתחת ידו לא מהימן דבעל המקח נתבע הוא דהאיך תבע ליה בבריא אנא יהיבנא לך זוזי ותהדר לי ובעל דבר לא מהימן הלכך תרווייהו מודו מהי מנייהו נקט והאי דנקיט מניה קני. לא צריכא דנקט מתרווייהו מחד מדעתיה ומחד בעל כרחיה ולא ידע מהי מדעתיה ומהי בעל כרחיה.
